הבא
מרחב קהילתי רב תחומי המשמש תשתית קהילתית ירוקה המחברת בין חלקי העיר חולון
בחודשים האחרונים התגלתה יותר מתמיד חשיבות המרחב הציבורי הטבעי בלב העיר לבריאות הציבור. השיח האדריכלי שהחל בערים הגדולות בעולם בנושא תשתית טבע עירונית, מניעת הצפות, הליכתיות וקהילה כבסיס לחוסן עירוני מחלחל כיום לעולם התכנון הישראלי, ומתממש בפרויקט 'השידרה הירוקה' שמדגים גישה מסוג זה באזור עירוני מתחדש. התוכנית כוללת: פיתוח אקולוגי של טבע עירוני, רשת הליכתיות עירונית, איסוף והשהית מי נגר, טיפול בזיהום מים קיים, פיתוח חקלאות חינוכית קהילתית, שילוב גורמים שונים בניהול ופיתוח השטח וכיוב' הרלוונטיים במרחבים ציבוריים רבים בישראל.
עיריית חולון הכירה באיכות המקום והפוטנציאל שלו לתפקד כשטח פתוח עירוני. בתהליך תכנון שנמשך כשנתיים ע"י צוות מתכננים ויועצים מולטידיסציפלינרי המתמחה בתכנון סביבתי, גובש קונספט השידרה הירוקה.
שותפים לפרויקט: רחל וינר אדריכלות נוף, לוג ניהול פרויקטים, אמי מתום תנועה והנדסה, 'אדמה' יעוץ סביבתי, ניר מעוז אקולוגיה וטלדר הנדסה יעוץ כלכלי
אורך השידרה הירוקה כ- 2 ק"מ והיא יוצרת רצף ירוק בין מקוה ישראל בצפון ופארק פרס בדרום
כיום
התוכנית 'תאחה' את הרקמה העירונית במפגש מגורים ותעסוקה ותהווה בסיס לרשת הליכה ואופניים המחברת קיים וחדש. הממשק עם איזור התעסוקה יפותח כדופן עירונית פעילה עם שימושי בילוי ופנאי. לאורך השטח יפותחו מוקדי חקלאות עירונית קהילתית ויתאפשר מפגש של משתמשים רבים: האוכלוסיה המקומית, תלמידי מערכת החינוך, ועובדי איזור התעסוקה. בשטח תשולב מערכת קליטת מי נגר ובריכות אקולוגיות. על בסיס סקר אקולוגי שבוצע במקום זוהו איזורים בעלי ערכיות גבוהה (גבעת הכורכר, המחבר עם מקוה ישראל ועוד) שיטופחו כמוקדי טבע עירוני לצורך העשרת המגוון הביולוגי בתחומי העיר ולצורך יצירת מוקדי עניין וחוויה נגישים בהם מתקיים מפגש של הציבור עם הטבע המקומי. בשיתוף פעולה עם רשות המים הוחלט על שילוב בשטח של מתקן טיהור מים המיועד לטפל בזיהום קיים מתחת לאיזור התעשיה – המתקן ישולב כחלק ממוקדי הסברה ופעילות בנושא המורשת החקלאית, חקלאות עירונית וטבע עירוני.
